הומאופתיה היא שיטה ודרך ריפוי הוליסטית (כולית) וטבעית, המביאה לריפוי דרך החזרת הגוף לפעולה מאוזנת וכיוונו לריפוי עצמי.

ההומאופתיה רואה את האדם כשלם, על נפשו וגופו, ואת תסמיני המחלה שלו כביטוי חיצוני לחוסר איזון פנימי, וכביטוי להתנהלות כללית לא מאוזנת. מכאן, בהתאמה, מה שיש לרפא, הוא את האדם הלא מאוזן.

ד"ר סמואל האנמן זיהה כי ביישות הזו הנקראת אדם, פועל כוח חיוני (לשם ההבנה, בדומה לתפיסת המערכת החיסונית ברפואה הקונבנציונאלית, אך בשינוי מהותי, דומה אך לא זהה לתפיסת הצ'י ברפואה הסינית , הקי ברפואה היפנית וכו') שתפקידו לתפעל ולשמר את הגוף בכל רגע מחייו של האדם. הכוח החיוני הוא זה ששולט בהתנהלותו של האדם, בתגובות הגוף לכל סיטואציה שנקראת בדרכו.   גם התגובות שאנו מזהים כמחלות, הן תגובתו של הכוח החיוני, ולכן, עלינו  לנסות ולקרוא את הסימנים הללו ולהגיב בהתאם. באופן כללי, יש שתי דרכי פעולה עיקריות: להשתיק או להעלים את התגובות, או להשתמש בהן על מנת להבין מה לא תקין או מהי המצוקה שהביאה להופעה של תגובות שכאלו. תפקידו של ההומאופת הוא לזהות את קריאתו של הכוח החיוני ולנתח אותה על מנת להבין איך להענות לה.

המטרה, השבת הבריאות, תושג כאשר ייענה הכוח החיוני ויחזור וישיב את עצמו ואת האורגניזם בו הוא שולט לפעולה מאוזנת. עיקרון הריפוי בדומה, אותו גילה האנמן, הוא העיקרון הבסיסי בהומאופתיה, ומכאן גם נגזר השם: הומאו (דומה) פתיה (סבל, מחלה). העיקרון מלמד כי חומר שמסוגל לייצר מכלול תופעות חולי באדם בריא, ירפא אדם הסובל מאותו מכלול תופעות. עקרונות נוספים חשובים, הם עקרון המנה המדוללת , עיקרון טוטאליות הסימפטומים (הוליזם-כוליות), עיקרון המנה המיזערית ועיקרון האינדיבידואליות (אודותם תוכלו לקרוא בהרחבה בפרק "עקרונות ההומאופתיה").

הטיפול ההומאופתי יעיל  לכל הגילאים, מתינוקות ועד לקשישים, לנשים בהריון ולכאלו שאחרי לידה. כמעט כל מחלה ופתולוגיה שאינה מומית, דהיינו היא תהליך חולה, היא ברת טיפול בהומאופתיה; מאסטמה, ובעיות נשימה אחרות, דרך פריחות, פסוריאזיס, גרד, אלופסיות עוד, מחלות ילדים למיניהן, בעיות מין גבריות (מחלות מין, זיקפה, שפיכה וכו') ובעיות מין נשיות (מחלות מין, מחזור, פוריות, ואגיניסמוס,ד. וגינליות וכו') ועד לבעיות של גיל הזהב, ובעיות מנטליות (בעיות קשב וריכוז, זיכרון וכו') ונפשיות (דיכאון לסוגיו, עצבנות יתר, חוסר מנוחה וכו').

חשוב לציין כי תהליך הוכחת ההכנות ההומאופתיות הוא תהליך מוקפד ומבוקר, כפול סמיות ומפוקח.

עניין נוסף שראוי להדגיש:  אנחנו נשאלים רבות לגבי אופיה של ההומאופתיה, קלאסית או מודרנית. לתפיסתנו, יש רק הומאופתיה אחת. לאחר שנצברות בקיאות והבנה עמוקה בפילוסופיה ההומאופתית, קל יותר לקבל את ההסבר הפשוט שמה שנקרא היום הומאופתיה מודרנית או/ו הומאוטוקסיקולוגיה,המיושמות בחלק מקופות החולים, הן משוללות כל קשר להומאופתיה מאחר והן מנוגדות ביישומן לעקרונות הבסיסיים ביותר של ההומאופתיה, מנוגדות לתהליך אגירת הידע והוכחת ההכנות ההומאופתית (ראה, ב"שאלות ותשובות").

♦ ההכנות ההומאופתית   הרמדיס ההומאופתיות, או ה"הכנות" ההומאופתיות בשמן העברי, מונות כיום כמס' אלפים. ההכנות ההומאופתיות מופקות ממינרלים (יסודות מהטבלה המחזורית, מתכות, מלחים, תחמוצות ועוד), צמחים (ארון התרופות ההומאופתי מכיל רמדיס רבות מעולם הצומח, מזנים, מינים, סוגים ומשפחות שונות) ומבע"ח (זוחלים, עופות, יונקים ובע"ח מהים). בהפקת רמדיס מבע"ח מקפידים הקפדה יתרה על שלומם של החיים ולקיחת הדגימה אינה כרוכה בסבל. תהליך הכנת הרמדיס ההומאופתיות הוא מורכב וייחודי: בתהליך ההכנה:      ...קראו עוד      ♦ עקרונות ההומאופתיה     בחודש מרץ, שנת 1833, סיכם את גרסתו השישית והאחרונה ואישרר אותה סופית בפאריס בשנת 1842. האורגנון, ספר החוקים, העקרונות והפרקטיקה ההומאופתי, הוא לב ליבה של התורה ההומאופתית שייסד ד"ר האנמן. את הגלגל שהחל להניע, המשיכו רבים וטובים אחריו. המחקר בהומאופתיה, תגלית הכנות הומאופתיות (רמדיס) חדשות והמשך הניסיון לרדת לעומקן של התובנות הללו ממשיכים גם היום ורק הולכים ומוכיחים לנו, האנושות, את יכולתו הייחודית של ד"ר סמואל האנמן, לקרוא, להבין ולנסח את העקרונות הבסיסיים הללו, הרבה לפני שהאנושות היתה מוכנה להטמיעם.     ...קראו עוד    ♦ ההיסטוריה של ההומאופתיה  ב-1825 הגיעה ההומאופתיה לארצות הברית והשרישה שורשים. הצמיחה ביבשת שמעבר לים הייתה מהירה מאד. בשלהי המאה התשע-עשרה, היוותה אוכלוסיית הרופאים ההומאופתים בארה"ב כעשירית מכלל הרופאים האמריקאים ומספר בתי החולים ההומאופתים עלה על אלו הלא-הומאופתים. הומאופתים בולטים רבים פעלו בארה"ב, והיתוו את אבני היסוד בהמשיכם את דרכו של ד"ר סמואל האנמן. הבולטים והחשובים שבהם: קונסטנטין הרינג (1800-1880)- אבי ההומאופתיה באמריקה ומגלה אחד החוקים החשובים ביותר בהומאופתיה (חוק הרינג ע.ע.), ג'יימס טיילר קנט (1849-1916) – אולי ההומאופת החשוב והמשפיע ביותר אחרי האנמן, ארנסט פארינגטון (1847-1885), הנרי אלן, טימוטי אלן, מקסוול בוגר, יוג'ין נאש, ויליאם בוריקה, אדולף ליפה (היגר לארה"ב מגרמניה) ועוד רבים אחרים.    ...קראו עוד      ♦ שאלות נפוצות   מי יכול להיעזר בהומאופתיה? כולנו. הצעירים שבינינו, הצעירים פחות, המבוגרים, המבוגרים פחות, וכמובן גם תינוקות קטנים. ההומאופתיה מטפלת בכל מי שמרגיש (או כמובן יודע) שהוא זקוק לטיפול. ההומאופתיה נותנת פתרון למגוון רחב מאד של מחלות; הן אקוטיות, כלומר מחלות חריפות, מיידיות, ואפילו פציעות ומגיפות (לצד טיפול רפואי קונבנציונאלי), והן כרוניות, עמוקות יותר או פחות. לטיפול הומאופתי פונים מטופלים המעוניינים לחזק את יכולות הריפוי שלהם, את המערכת החיסונית שלהם. באילו מחלות מטפלים בהומאופתיה? בהומאופתיה מטפלים גם במחלות אקוטיות, וגם במחלות כרוניות. כשאנחנו אומרים מחלה אקוטית, אנחנו מתכוונים למחלות חריפות מיידיות שהן לא כרוניות, כמו שפעת, ...קראו עוד