האדם הצמא לחופש ולבריאות, יצר לעצמו מנהג (הפוך) לאורך ההיסטוריה של צמצום הראייה והתפיסה המרחבית לכדי דל"ת אמותיו. בעשורים האחרונים, הוגדשה הסאה ותנועות חברתיות שצמחו מתוך העמים התחילו לצאת בקריאה לשינוי. שינוי ההתנהלות, שינוי התפיסה. התפיסה האנטרופוצנטרית הישנה הגורסת שהאדם הוא מרכז היקום וכל השאר לשרתו נברא הולכת ומאבדת את מקומה ותחתיה ולצידה צומחת התפיסה הביוצנטרית הגורסת שהטבע הוא מרכז הקיום ושהאדם הוא פרט מתוכו.
ההבנה הזו מתחילה בחינוך לתפיסה רחבה יותר, לתפיסה קהילתית, ולאחריות בינאישית וזו תמציתה של האקולוגיה.
אקולוגיה כמדע, היא בחינת יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים (כן, כולל אותנו, האורגניזם המשפיע ביותר), בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
הפרט אינו לבד, הוא חי בתוך קהילה מצומצת של משפחה, שחיה בתוך קהילה פחות מצומצת של שכונה וכך הלאה, דרך העיר/כפר, חבל הארץ, המדינה, היבשת ועד לכדי הקהילה האנושית כולה. ההשפעה של האדם האחד על הקהילה כולה הולכת ותופסת משקל כבד יותר ויותר ככל שהזמן חולף ונזקי חוסר ההבנה של העיקרון הפשוט הזה, הולכים ומצטברים.
המידע על אקולוגיה היום רב מאד וכמובן גם ההשפעה של נזקי סביבה על בריאותנו. קטע קצר זה, המובא מהרצאתו של הדאלאי למה בארצות הברית (לפני כשני עשורים), מתמצת את העניין באופן הטוב ביותר, ובמילים הברורות ביותר:
"לאדם מן הישוב קשה להבין לעומק את התחזיות המדעיות לגבי שינויים סביבתיים. אנחנו שומעים על טמפרטורות חמות ועליה בגובה פני הים, גידול בשיעור מקרי הסרטן, גידול אוכלוסין עצום, הידלדלות משאבי טבע ומינים של בעלי חיים בסכנת הכחדה. נדמה שאיפה שלא נסתכל נראה פעילות אנושית שאצה להרוס יסודות חשובים של מערכות חיים שבהן תלוי כל יצור חי.
כל אחת מההתפתחויות המאיימות הללו היא קיצונית בפני עצמה וכולן יחד יכולות להשאיר אותנו המומים. אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה במהלך המאה ה-20 והיא צפויה להכפיל או לשלש את עצמה שוב במאה ה-21. הכלכלה העולמית צפויה לגדול בשיעור של פי 5 עד 10 דבר שיגרום לגידול חד בצריכת האנרגיה, פליטת פחמן דו חמצני וכריתת יערות. קשה לדמיין שכל הדברים הללו אכן יקרו בימי חיינו ובחייהם של ילדינו. יש לנו חובה לתת את הדעת על התחזית הזו שתביא איתה סבל עולמי ופגיעה סביבתית חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית.
יחד עם זאת, אני חושב שהחדשות הטובות הן שעתה אין לנו ברירה אלא למצוא דרכים חדשות להישרדות המשותפת שלנו על פני הכדור הזה. ראינו מספיק מלחמות, עוני, זיהום וסבל. הבודהה לימד שהדברים הללו מתרחשים כתוצאה של בורות ופעולות אנוכיות ומשום שפעמים רבות מדי אנחנו לא מצליחים להבחין בקשרים המשותפים המהותיים לכל היצורים. כדור הארץ מאותת לנו בסימני אזהרה ברורים עד כמה נרחבות הן ההשלכות השליליות של ההתנהגות האנושית הלא נבונה שלנו.
על מנת לשנות את המנהגים המשיקים שלנו אנחנו יכולים ללמד את עצמנו להיות יותר מודעים לתלות ההדדית בינינו לבין כל הדברים. כל יצור חי מחפש שמחה ונמנע מכאב וזו האיכות הבסיסית שכולנו חולקים. אם נתקן את המניעים שלנו נוכל לפתח דרכי פעולה נכונה שיעזרו לכדור הארץ ולעצמנו. לכן אני תמיד מדבר אודות החשיבות שבלפתח תחושה אמיתית של אחריות אוניברסאלית. כאשר אנחנו מונעים מתוך חכמה וחמלה התוצאות של פעולותינו תורמות לכל ולא רק לאיזו מטרה קצרת טווח שלנו. כאשר אנחנו מסוגלים לזהות ולסלוח למעשי העבר שיסודם בבורות אנחנו רוכשים את העוצמה לפתור באופן בונה את הבעיות של ההווה.
עלינו להרחיב את ההתייחסות שלנו כך שתכלול את הסביבה כולה. כעיקרון מנחה בסיסי, עדיף לעזור אם אפשר ואם לא אז להשתדל לא להזיק. הכלל הזה חשוב שבעתיים במצב כמו שלנו בו עדיין יש כל כך הרבה שאינו ידוע לגבי יחסי הגומלין המורכבים שקיימים בין מגוון מערכות חיים ייחודיות. כדור הארץ הוא הבית שלנו, האמא שלנו. עלינו לכבד ולטפל בו. היום קל מאוד להבין זאת.
על מנת שנוכל לטפל בעצמנו, בכדור הארץ על כל חלקיו,במגוון צורות החיים שקיימות היום וגם בדורות העתיד דרוש לנו ידע. משמעות הדבר היא שחינוך סביבתי הוא בעל חשיבות עליונה לכולנו. מחקר מדעי והתקדמות טכנולוגית הם חיוניים על מנת שנצליח לשפר את איכות החיים בעולם המודרני. יחד עם זאת חשוב עוד יותר לפתח את המנהג הפשוט של להכיר ולהעריך את עצמנו ואת סביבתנו הטבעית בין אם אנחנו ילדים או מבוגרים. אם תהיה לנו הערכת אמת לאחרים ואם נמנע מלפעול מתוך בורות נצליח לטפל כיאות בכדור הארץ.
חינוך סביבתי, משמעו במובן הרחב ביותר הוא ללמוד לקיים אורח חיים מאוזן. כל הדתות מסכימות על כך שסיפוק מתמשך אינו יכול להיות מבוסס על תשוקות אנוכיות ורכישת עוד ועוד אמצעי נוחיות חומריים. הגידול העצום באוכלוסיית כדור הארץ מבהיר היום יותר מדי שמימוש התשוקות החומריות שלנו איננו באמת אפשרי – כדור הארץ לא יוכל לעמוד בכך. אני חושב שעדיף בהרבה לפתח את היכולת ליהנות מהפשטות שבתודעה שלווה. במקום לנסות לשלוט בכדור הארץ ולהרוס בתוך כך את יופי החיים, אנחנו יכולים לחלוק בו ולטפל בו יחדיו.
תרבויות עתיקות שהסתגלו לסביבתן הטבעית יכולות לספק לנו תובנות מיוחדות על מנת לבנות את החברות שלנו כך שיתקיימו מתוך איזון עם הסביבה. הטיבטים למשל, מכירים היטב את החיים בהימלאיה ולתרבות שלנו יש היסטוריה ארוכה של הקפדה על שמירת האיזון של המערכת האקולוגית השבירה הזו. מאז ומתמיד הטיבטים רואים בנוכחות של בעלי חיים ערך חשוב וסמל של חופש. באמנות ובטקסים הטיבטים ניכרת יראת כבוד עמוקה לטבע. הרוחניות בטיבט התפתחה ושגשגה למרות שמבחינה חומרית זו לא היתה חברה מתקדמת. מינים שונים עלולים לא להצליח להסתגל לשינויים סביבתיים פתאומיים. בדיוק באותו האופן, יש לטפל בזהירות גם בתרבויות אנושיות על מנת להבטיח שישרדו. לכן, לימוד המנהגים המוצלחים של עמים שונים ושימור המורשת התרבותית שלהם הם גם חלק מהשמירה והטיפול בסביבה.
אני תמיד משתדל לבטא את הערך שבלב טוב. אפשר להזין את ההיבט הפשוט הזה של הטבע האנושי ולפתח אותו לעוצמה רבה. לב טוב וחכמה מולידים מניעים נכונים ובהירות באשר לדבר שראוי לעשות. כאשר אנשים יחלו לנהוג מתוך חמלה אמיתית לכול, נצליח להגן אחד על השני ועל הסביבה. זו משימה הרבה יותר קלה מאשר להיאלץ להסתגל לתנאים הקשים והבלתי נתפשים שצפויים לנו אם לא ננהג כך.
כשמסתכלים היטב מבינים שהתודעה האנושית, הלב האנושי והסביבה מחוברים יחד בצורה שאינה ניתנת להפרדה. במובן זה, חינוך סביבתי עוזר ליצור הן את ההבנה והאהבה להן אנחנו זקוקים ושיאפשרו לנו את הסיכוי הטוב ביותר לשלום ולחיים משותפים בני קיימא".
ד"ר סמואל האנמן "במצבו הבריא של האדם, הכוח החיוני הרוחי, הדינמיס המחייה את הגוף החומרי, שולט ללא מיצרים ושומר את כל החלקים באורגניזם בפעילות מופלאה, הרמונית ומלאת חיים, בהתייחס גם לתחושות וגם לתפקודים, כדי שרוחנו ברוכת ההגיון השוכנת בתוכנו תוכל להפעיל בחופשיות את הכלי החי, הבריא, למטרות הנעלות יותר של קיומנו"
.jpg?id=3507315)
